פסק-דין בתיק ת"א 44055-12-10

בין התובעים  ונתבעות 1 ו - 2 באמצעות משיב 3 (להלן: "הנתבעות") התנהל משא ומתן למכירת מגרש בשדרות ירושלים 23 ברמת-גן עליו בנוי בנין ישן הכולל 2 חנויות ודירת מגורים, הידוע כחלקה 639 גוש 6158 (להלן: "המקרקעין").

ביום 22.12.2010 נערכה הטיוטה האחרונה , והצדדים נדברו להיפגש במשרדו של בא כח הנתבעות ביום 23.12.2010 בשעה 16:00 לחתימה על ההסכם. התובעים לא הגיעו למקום הפגישה בשעה היעודה,  והסכם  לא נחתם. ביום 27.12.2010 התקשרו הנתבעות עם נתבעת 4 (להלן: "רהטים"), בחוזה לפיו מכרו לה את המקרקעין.

בתביעה שלפני מבוקש להצהיר כי בין התובעים  והנתבעות נכרת חוזה מחייב, להורות על אכיפתו ולבטל את החוזה  שנחתם בין הנתבעות לבין רהטים.

בגדרה של התביעה האמורה הגישו התובעים בקשה לסעד זמני, ובדיון מיום 15.3.2011 בבקשה האמורה, הסכימו הצדדים למתן פסק דין על יסוד החומר המונח בפני בית המשפט וסיכומים, ללא חקירת עדים. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.  הגשת הסיכומים  הושלמהביום 8.5.2011.

טענות התובעים  

         א.         הצדדים הסכימו על כל תנאי ההתקשרות כמפורט בטיוטה מיום 22.12.2010 , ובשלב זה נכרת  בין הצדדים  חוזה  לפיו מכרו הנתבעות את המקרקעין  לתובעים תמורת 6,400,000 ש"ח.

          ב.         החתימה על ההסכם הפורמאלי לא התקיימה במועד שנקבע לכך עקב התנהגות הנתבעות כמפורט להלן:

1.      הצדדים קבעו מועד לחתימה פורמאלית על ההסכם ליום 23.12.2011 בשעה 16:00 ובאותו היום נערכו התובעים לחתימה על ההסכם, הכינו שיקים לפקודת כל אחת מהנתבעות בהתאם למוסכם והוציאו נסח רישום מפנקס המקרקעין. אולם כשעתיים לפני המועד שנקבע לחתימה הודיע בא כח הנתבעות (להלן: "עו"ד שטיינבך") לבא כח התובעים (להלן: "עו"ד יובל") שככל הנראה לא ייחתם ההסכם.

2.      משיחה שקיים עו"ד יובל עם מר זאב חכמוב (להלן: "חכמוב") מיד בסמול לאחר שיחתו עם עו"ד שטיינבך, התברר כי יום קודם לכן דחה חכמוב דרישה של עו"ד מרים דונין, בעלת המשרד בו מועסק עו"ד שטיינבך, למסור לידיה באופן בלעדי את הטיפול המשפטי בחוזי המכר של דירות המגורים שייבנו על המקרקעין בתמורה להפחתת תמורת המקרקעין המוסכמת.

3.      עו"ד יובל פנה אל עו"ד שטיינבך והודיע לו שהוא רואה בחומרה את התנהלות הנתבעות והתניית החתימה על ההסכם במסירת הייצוג בפרויקט המגורים למשרדו של עו"ד שטיינבך. במענה הודיע עו"ד שטיינבך כי הנתבעות דורשות סך של 6,500,000 ש"ח תמורת המקרקעין. עו"ד יובל הודיע כי הוא רואה באופן התנהלות הנתבעות חזרה מהסיכום וסירוב לחתימת הסכם המכר. במענה הציע עו"ד שטיינבך שהתובעים יגיעו למשרדו.

4.      נוכח ההתראה הקצרה הודיע עו"ד יובל לעו"ד שטיינבך שהתובעים צפויים לאחר לפגישה, ואכן נוכח ההתראה הקצרה והתחייבות אחרת של התובעים נבצר מהם להגיע למשרדו של עו"ד שטיינבך בשעה שנקבעה לחתימה על ההסכם. עו"ד  יובל פנה אל עו"ד שטיינבך וביקש כי הסכם המכר ייחתם מאוחר יותר באותו ערב ובתגובה הודיע עו"ד שטיינבך שהתמורה עומדת כעת על סך של 6,450,000 ש"ח. התובעים הסכימו לתוספת המבוקשת,  והתכוונו להגיע למשרדו של עו"ד שטיינבך מאוחר יותר באותו הערב. יחד עם זאת וכדי להוכיח את רצינותם שלחו התובעים את המתווכת גב' אירית דדוש (להלן: "המתווכת") למשרדו של עו"ד שטיינבך כשהיא מצוידת בצילומי השיקים שערכו לפקודת כל אחת מהנתבעות.

5.      מאוחר יותר הודיע עו"ד שטיינבך לעו"ד יובל כי אם התובעים לא יגיעו למשרדו עד השעה 18:30 לא תתבצע חתימה באותו היום. עו"ד יובל ניסה לשכנע את עו"ד שטיינבך להסכים לדחות את מועד החתימה על ההסכם לשעה מאוחרת יותר או ליום 26.12.2011, ובמקביל פנתה המתווכת אל פרופ' ארתור מידן וזה הסכים לדחיית מועד החתימה על ההסכם ליום 26.12.2011 בכפוף להסכמת באי כוחו. אלא שעו"ד שטיינבך נמנע מלקבוע מועד לחתימת על ההסכם.

6.      ביום 26.12.2011 הגיעו חכמוב ורפאל אלמליח למשרדו של עו"ד שטיינבך וביקשו לחתום על החוזה ולהפקיד בידיו את השיקים הבנקאיים שנערכו לפקודת הנתבעות, אולם הם נדחו על ידי עו"ד שטיינבך. בסמוך לאחר מכן שלח עו"ד שטיינבך מכתב בו הודיע על הפסקת המשא ומתן בין הצדדים.

מהנסיבות האמורות, עולה כי הנתבעות הפרו את ההסכם כאשר סירבו לחתום עליו.

          ג.          אף אם לא נכרת בין הצדדים חוזה, יש לזקוף את אי החתימה על החוזה לחובתן של הנתבעות אשר הפרו את החובה לנהל משא ומתן בתום לב, ולזכות את התובעים בפיצויי קיום, קרי לקבוע שבין התובעים לבין הנתבעות נכרת הסכם למכירת המקרקעין.

          ד.         בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969, זכותם של התובעים במקרקעין עדיפה על פני זכותה המאוחרת של רהטים.

טענות הנתבעות

         א.         בין התובעים  והנתבעות התנהל במשך למעלה מחודשיים  משא ומתן , כאשר היה ברור לצדדים שרק הסכם שייחתם יחייב את הצדדים. כך אף נכתב בכותרת כל אחת מהטיוטות שהוחלפו בין הצדדים.  בהיעדר חתימה על חוזה לא השתכלל בין הצדדים חוזה.

          ב.         במהלך המשא ומתן חזרו בהם התובעים מסיכומים מסחריים תוך ניצול מצוקת הנתבעות שביקשו למכור מיידית את המקרקעין. לאחר משא ומתן ממושך היו הנתבעות נכונות למכור את המקרקעין ,ואף הגיעו לפגישה שנקבעה ליום 23.12.2010 בשעה 16:00 לחתימה על הסכם, אלא שהתובעים לא הגיעו לפגישה בשעה היעודה, ולפי בקשתם הוסכם לדחות את הפגישה לשעה 18:30 באותו היום. התובעים לא התייצבו במועד הנדחה, ונוכח המשא ומתן הממושך ורווי התהפוכות מצד המבקשים החליטו הנתבעות לא למכור לתובעים את המקרקעין.